בפרק הזה על פרשת נח סקרנו את סיפור המבול המפורסם, שבו האל יהוה משמיד את כולם, אנשים וחיות אחרות. וראינו מדוע השמיד אותם באכזריות (בטביעה), לפי התורה ולפי חוכמת חז״ל. כמו במקרים רבים אחרים, האובססיה עם סקס בעולמם של חז״ל - מצויה במרכז הכל! והאובססיה הזאת שולטת בחלק מהיהודים האורתודוקסים עד היום - כי לאמונות יש תוצאות - ויש לכך קורבנות רבים ורבות גם בזמננו. תיאור הצפת הארץ כולה תואם את תיאור ה׳עולם׳ שמצוי כבר בפרשת בראשית: עולמון קטנטן עם ארץ שטוחה שמעליה מכסה (׳רקיע השמים׳) שבולם את האוקיינוס הענקי שמעל לרקיע מלשטוף את העולמון שמתחתיו. לרקיע הזה יש חלונות (׳ארובות השמים׳) וכאשר חלונות שמתחת לאוקיינוס אינסופי מופיעים במערכה הראשונה… פתיחת החלונות והצפת העולמון כולו תופיע במערכה הבאה! ביחס לסיפור השמדה מכוונת של כולם והכל, חשוב להכיר את ההבדל בין ג׳נוסייד (השמדה מכוונת של עם אחד בלבד) ל-Omnicide - מונח הולם יותר. בפרשה הזאת נתקלים בפעם הראשונה באהבת האל יהוה לריח של אסאדו, שבהמשך התורה הוא מוטיב חוזר ומרכזי בפולחן (רֵיחַ נִיחוֹחַ לַיהוָה). לפי המיתוס, ׳פְּרוּ וּרְבוּ׳ נאמר לכל החיות הבודדות הראשונות ולבני האדם הבודדים הראשונים כאשר הארץ היתה ריקה מהם לחלוטין - להתיחס ל׳פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ׳ כ״מצווה״ עכשווית ונצחית כאשר כדור הארץ מלא במיליארדי בני אדם ומאות מיליארדי חיות - זאת בדיחה מבישה. האל השבטי - שמאמיניו מאמינים שברא את כולם - מנסח קללות נצחיות נגד עמים שלמים עוד בטרם נוצרו. בהקשר הזה חחז״ל יפרטו את תורת הגזע המבישה שלהם: האל יהוה קבע ש״הכושים הם העבדים של כולנו״. הכי מביש שהחרפה הזאת ורבות אחרות עדיין נלמדות בכבוד ובקדושה במאה ה-21 בתמיכה נדיבה של אזרחי ישראל במיליארדים ובפטורים משירות המדינה. פגשנו שוב את חכמת חחז״ל בתחום ידיעתם בביולוגיה בסיסית ביותר של בעלי חיים מתוך ׳רוח הקודש׳: העורבים מתרבים דרך המקור! בחלק הרציני יותר של הפרק, התחקנו אחר הסיפור המקורי שבעקבותיו נוצרו סיפורי ״מבול״ רבים על ידי עמים שונים באזור, כולל סיפור נח (המאוחר ביותר מאלף שנים). הסיפור המקורי והראשון התבסס על שיטפון מקומי של הנהר בארץ השוּמֵרים. לקח מאות שנים וגירסאות שונות באזור עד לצמיחת מיתוס ה״מבול העולמי״. בנימה אישית, הרחבתי מעט בפרק הזה על הקשר שלי עם השוּמֵרים העתיקים - שהשפיעו רבות על התרבות שלנו עד היום. במבט רחב יותר, העובדה שיש בפרשה הזאת שני סיפורי מבול שונים וסותרים, מלמדת הרבה בחקר המקרא: כיצד נערכו טקסטים רבים ושונים ושולבו יחד לטקסט אחיד, בסיפור המבול ואחרים. גם הפעם לא דילגנו על פניני החינוך האורתודוקסי, שעל בסיס כל זה ממשיך להרעיל את לבבות הילדות והילדים עם מסרים של גזענות בוטה, שנאת כל מי ששונה, שנאת ההשכלה, המדעים, האמנויות והפלורליזם - ובמקום זאת ממשיך לטפח באינטנסיביות אמונה שלמה בכשפים כחלק מהמציאות ואמונות טפלות רבות אחרות בכל תחומי החיים - כי לאמונות יש תוצאות.