Risultati letto da "ריקי בליך" in Tutte le categorie

מה שאבד בזמן הוא רומן ביוגרפי על שני חברים, נורית גרץ ועמוס עוז שמדברים על מה שאבד בזמן. החיים עצמם, משפחה, אהבה, מקום, נאמנות, בגידה. ולא מעט גם על האמנות ועל המוות, ועל מה שמחבר, אולי, את הכול.

דורות הקוראים שאינם מכירים את הספר יזכו בו לחוויה שכמעט אין לה מתחרות בספרות של השנים האחרונות, ומי שקראו אותו בעבר יופתעו עכשיו, במפגש עם הספר השלם, מרעננותו ומעוצמתו, והמבט ממרחק יזמן להם קריאה אחרת.

זה היה המשחק ששיחקנו כל הזמן בבקתה שלנו במחנה נייטינגייל, לפני שוויוויאן, אליסון ונטלי נעלמו. הייתי הצעירה שבחבורה ואולי בגלל זה לא נקראתי להצטרף אליהן כשהן יצאו באחד הלילות מהבקתה ולא שבו מעולם. עכשיו אני מציירת אותן כל הזמן. הן תמיד שם, מתחבאות מתחת לשכבות הצבע, לא עוזבות.

האפיפיור מת, והישיבה החשאית לבחירת יורשו עומדת להיפתח. החשמנים נוהרים לוותיקן לקראת הבחירות, אבל אחד מהם נמלט למלטה בחיפוש אחר מסמך שמקורו במאה הרביעית ובקונסטנטינוס הגדול, קיסר רומי.

רק אתמול היו חייו סדורים וברורים ודרכו אל פסגת ההצלחה בעולם ההיי־טק הייתה סלולה, והנה, יום אחרי, הוא בורח מהארגון שגידל אותו וקידם אותו והיה כל כך נדיב כלפיו. זה בלתי נתפס. הם יכלו להיהרג היום והכול בגלל ההמצאה שלו. הדבר העיקרי שתסכל אותו היה, שהוא לא ידע לאן הולכים מכאן.

קובץ הסיפורים הקצרים "הקצין הפרוסי ועוד סיפורים", שראה אור בלונדון ב-1914, פותח לקוראים צוהר אל מגוון הנושאים שעמדו בבסיס יצירתו של לורנס: אהבת גברים, ביקורת על החברה המעמדית הנוקשה והצבועה, סקס מחוץ למוסד הנישואים, מערכות יחסים כוחניות בין נשים לגברים, חיי הכורים באזורי הכפר באנגליה, יופיו של הטבע ועוד. כתיבתו של לורנס צולחת בחן את מרחק השנים, מאירה את החברה הבריטית האסורה והעצורה בכבלי המסורת במבט ביקורתי ומרדני ומהלכת על הקוראים בני ימינו קסם, לא פחות משהסעירה את בני תקופתו.

בכותונת סאטן לבנה ובשיער סתור עמדתי לצד שולחן האיפור בחדר השינה, אוזני לחוצה לנייד ועיניי בוהות בנדב המכורבל במיטה שלנו, מתפללת שלא יתעורר...